“במהלך המאה הארבע עשרה ה’מוצרטים’ וה’באכים’ למיניהם, היו בעצם פיזיקאים גדולים. הם שלטו וניווטו את הצלילים כך שרוב היצירות נשמעו מעולה! לא היתה להם ברירה. אם העיבוד לא היה נכון, הגבירות היו יוצאות מאולם הקונצרטים עם כאבי אוזניים. הם היו חייבים להיות מעבדים, כותבים ומנצחים מעולים, שידעו להשתמש בכלי הנגינה השונים, תוך כדי התחשבות והתייחסות לאולמות ולאקוסטיקה שהיתה קיימת באותה העת. לא היו להם עדיין איקולייזרים או קומפרסורים לביצוע תיקונים, לכן הם תיקנו את העיבודים או היצירות. “